- (לבן) לבן
- לְבָן(לָבָן) לְבַן m. ch. = h. לִבְנֶח, white poplar. Targ. O. Gen. 30:37 (Y. דפרח לבן, v. פְּרַח) Targ. Hos. 4:13.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
(לבן) לבן
Look at other dictionaries:
לבן — 1 adj. צבע החלב, צבע הסיד, חיוור, דהוי, שצבעו כעין חל 2 v. הובהר, בורר, נעשה מחוור, נעשה נהיר, נעשה מובן; דנו בו; הלהיטו אותו, נעשה מלובן, עבר ליבו 3 v. להבהיר, לברר, לעשות למחוור, לעשות לנהיר; לדון, לדסקס, לשוחח; להפוך למלובן, להלהי 4 v. להיעשות … אוצר עברית
לבן עור — אדם לבן, בעל עור לבן {{}} … אוצר עברית
לבן כחלב — s{{}} … אוצר עברית
לבן כשלג — דימוי למשהו הבולט בצבעו הלבן {{}} … אוצר עברית
גיר לבן — גיר (כלי כתיבה ללוח) אשר צבעו לבן {{}} … אוצר עברית
כופר לבן — שיח המצוי במזרח התיכון המפיק פרחים ריחניים בצבע חום אדמדם או לבן, צמח הידוע בשמו העממי כצמח החינה (ממנו מופקת החינה) … אוצר עברית
סדין לבן — סדין בצבע לבן (סמל לניקיון) ; תכריך {{}} … אוצר עברית
צילום שחור-לבן — תמונה מצולמת בפילם שחור לבן {{}} … אוצר עברית
שוקולד לבן — שוקולד חלב שצבעו לבן צהבהב {{}} … אוצר עברית
אורז לבן — אורז שבושל ללא תוספות {{}} … אוצר עברית
אימץ אותו לבן — הפך להיות אביו, גידל ילד זר כבנו שלו {{}} … אוצר עברית
